פנטזיה מינית

פנטזיה מינית

נשים רבות זקוקות לפנטזיה כדי לגמור. בעיקר נשים אשר האורגזמה שלהן דגדגנית. עד לשנות ה – 70 במאה העשרים לא ניתן היה לראות שום התייחסות לפנטזיות מיניות של נשים. אסור היה לנשים להודות שיש להן מחשבות ארוטיות, ושהמיניות מגרה אותן. בשנות ה – 70 שסמנו את ההתפתחות המינית של האישה, (במקביל להתפתחות הפמיניזם), התעוררה סקרנותו של העולם לגבי מיניות בכלל, ומיניותה של האישה בפרט.
ננסי פריידי שכתבה מספר ספרים העוסקים בפנטזיות של נשים (“הגן הנעלם”, “נשים מעל”), ומתבססת בספריה על מכתבים שקיבלה מנשים שונות, ועל סיפוריהן על הפנטזיות שלהן, טוענת שהתחושה העיקרית שליוותה נשים עד אז, היתה “תחושת אשמה”. המחשבה על מיניותן היתה מוסתרת במעמקי נפשן ואף אחד לא יכול היה לדעת. האחראים לתחושה זו לדברי פריידי היו ההורים ובעיקר האם, שלאורך השנים היתה אמונה על החינוך ל”צניעות מינית” של ביתה, צניעות שבאה לידי ביטוי בדרך בה הבת מתלבשת, מדברת, מתנהגת, ובאה במגע עם סביבתה.
המקום בו האישה יכולה לקיים עם עצמה תקשורת פנימית מינית הינו הפנטזיה.
פנטזיה מינית היא סוג של דפוס מחשבה המתעורר במוחנו ומעורר אותנו מבחינה מינית. המשתתפים בפנטזיה יכולים להיות מוכרים ברמה האישית, אנשים מפורסמים, או זרים מוחלטים נטולי פנים.
הפנטזיה הינה המקום בו נשים יכולות לתת לעצמן להרגיש חופשיות, ולהשתחרר ממחויבויות או תפקיד שמצופה מהן להתנהג על פיו. בפנטזיה הן יכולות להיות מיניות ללא גבול, ולעבור דברים הרחוקים מאוד ושונים מאוד מהאישיות הרגילה שלהן. הפנטזיה יכולה להעביר אותנו אל מעבר לחרדה, פחד או אשמה. העולם הנצפה בפנטזיה נלקח לעיתים מהמקומות האסורים ביותר, ואותו מקום אסור הוא זה שגורם לנו להתעלות, שחרור ואורגזמה.
רק כאשר המוח מצליח לבנות את התמונה או הדימוי הנכון, מעבר לתחושת הפחד שקיימת אצל האישה פן “תואשם” בכניסה לאותו עולם אסור של המיניות, רק אז אנחנו מצליחות להגיע לסיפוק.
אחת הפנטזיות הדומיננטיות של נשים הינה "הנלקחת בכוח”. נשים רבות מפנטזות על סצנה שבה נמצא גבר אחד או רבים, וכי הן נאלצות לבצע את מה שנדרש מהן בכוח, בלי יכולת שליטה על המתרחש.
מדוע אם כך, פנטזיה זאת חוזרת שוב ושוב בקרב נשים רבות? מדוע כדי ליהנות ולהגיע למצב שבו הן גומרות, נשים צריכות לפנטז על סצנה כזאת?
הסיבה לכך הינה פשוטה, מכיוון וצריך להיות ברור שהסצנה לא מתרחשת מרצונה או מבחירה חופשית של האישה. היא לא “אשמה” בקידום הסיטואציה. הגבר או הגברים במרבית הפנטזיות הללו הינם ללא תווי פנים. הדבר מרחיק עוד יותר את “האשמה” מהאישה שלא יכולה להיחשד ככזאת שנתנה למי ממכריה את התחושה שהיא רוצה בזה. רק לאחר הרחקת האני שלה, ואת רצונה החופשי.. היא יכולה להרגיש את החופש שבהנאה המינית. הוריה הממוקמים על הכיסאות בתוך מוחה וצופים בה בזמן קיום הסקס, יכולים להיות רגועים. הבת שלהם עדיין “ילדה טובה”..

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email
סגירת תפריט
×
WhatsApp chat

Contact to us