אז צפינו בסרט המדובר “365 ימים” ב Netflix.. 😀
בהתחלה זה נראה מבטיח.. כמו סצנה מהסנדק ה 1.. אמרנו ואוו, מאפיה וארוטיקה, זה נראה מבטיח.. אבל אחרי שתי דקות הסנדק נרצח.. ונשארנו עם הארוטיקה.. ממש עד הסוף.. כדי לראות כמאמר הבדיחה אם הם מתחתנים בסוף.. (ולמי שלא מכיר.. שישאל את עצמו למה פולניות רואות סרט כחול עד סופו..?)
אז מבחינת העלילה המופרכת בסרט, הרגשנו שכל אחד משלושת חלקי “חמישים גוונים של אפור” יכול לקבל פרס של ספרות קנונית ליד הסרט הזה.
לגבי סצנות הסקס בסרט? מי שרוצה לצפות בסצנות סקס יכול לצפות כבר בדבר האמיתי.. יש שם לא מעט קטגוריות לבחירה..
אבל מה שמעניין בסופו של דבר זה מדוע נשים צופות בכזה סרט? למה הוא מכוון?
הסרט לוקח אותנו למחוזות של פנטזיה ולכן היא יכולה להיות לא הגיונית.
נשים רבות זקוקות לפנטזיה כדי להתענג. הפנטזיה היא המקום בו האישה יכולה לקיים עם עצמה תקשורת פנימית מינית. שם היא מרגישה חופשיה.. משוחררת ממחויבויות או התנהגות מצופה.. היא יכולה לאפשר לעצמה להיות מינית ללא גבול בשונה מאישיותה הרגילה.
המשתתפים בפנטזיה יכולים להיות מוכרים ברמה האישית, אנשים מפורסמים, או זרים מוחלטים נטולי פנים.
העולם הנצפה בפנטזיה נלקח לעיתים מהמקומות האסורים ביותר, ואותו מקום אסור הוא זה שגורם לנו להתעלות, שחרור ואורגזמה.
רק כאשר המוח מצליח לבנות את התמונה או הדימוי הנכון, רק אז אנחנו מצליחות להגיע לעונג.
אחת הפנטזיות הדומיננטיות של נשים הינה “הנלקחת בכוח” – סצנה שבה נמצא גבר אחד או רבים, וכי הן נאלצות לבצע את מה שנדרש מהן בכוח, בלי יכולת שליטה על המתרחש.
מדוע הפנטזיה זאת חוזרת שוב ושוב בקרב נשים?
הסיבה לכך הינה פשוטה, מכיוון וצריך להיות ברור שהסצנה לא מתרחשת במציאות, מרצונה או מבחירה חופשית של האישה. הגבר או הגברים במרבית הפנטזיות הללו הינם ללא תווי פנים וכך היא לא יכולה להיחשד ככזאת שנתנה למי ממכריה את התחושה שהיא רוצה בזה.
ורק אז.. היא יכולה להרגיש את החופש שבהנאה המינית 😀
